כל בעל עסק יודע, שאחד התנאים לקבלת רישיון עסק הוא עמידה בהוראות חוק התכנון והבניה. לא הרבה יודעים, אבל בעקבות תיקון להנחיית היועמ"ש לממשלה, חל שינוי במצב המשפטי ובעלי עסקים יכולים במקרים מסוימים, לקבל רישיון עסק גם אם העסק שלהם אינו עומד באופן מלא בדיני התכנון והבניה.
בעסק הפועל ללא רישיון עסק לא ניתן לפקח על המטרות שחוק רישוי עסקים נועד להבטיח, ובהן: איכות הסביבה, בטיחות, בריאות, קיום דיני התכנון והבניה ודיני הכבאות. התוצאה היא, שהליקוי מתחום דיני התכנון והבניה, המונע קבלת רישיון עסק, גורר אחריו ליקויים נוספים הכרוכים בהיעדר רישיון עסק, וכתוצאה מכך, היעדר פיקוח בכל התחומים וההיבטים האמורים לעיל, אותם נועד להשיג רישוי העסק.
על מנת להגביר את הפיקוח על רישוי עסקים, ובעקבות פניית הועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים, הופץ עדכון להנחיות היועץ המשפטי לממשלה (מספר הנחיה 8.11.51) ובו נקבעו קריטריונים למתן רישיון עסק גם לעסקים המתנהלים במבנה שאינו עומד באופן מלא בדיני התכנון והבניה. בדברי הרקע לתיקון נכתב, בין היתר, כי יש טעם לפגם ברתימת חוק רישוי עסקים לחריגות בניה אשר ממילא אין כל כוונה לפעול בעניינן וכי מתן רישוי לעסקים, בהתעלם מחריגות בנייה יאפשר פיקוח על מספר רב יותר של עסקים, וחיזוק האכיפה שעניינה מטרות הרישוי האחרות.
השאלה שנבחנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה היא האם חוק רישוי עסקים מחייב, כתנאי למתן רישיון עסק, עמידה מלאה בהוראות חוק התכנון והבניה, או שמא הוא מותיר שיקול דעת ליתן רישיון עסק, בנסיבות ובתנאים מסוימים, גם מקום שקיימת חריגה מסוימת מדיני התכנון והבניה.
המסקנה המשפטית של היועמ"ש לממשלה הינה, כי חוק רישוי עסקים אינו שולל, כשלעצמו, אפשרות של מתן רישיון עסק לעסק שיש בו חריגה מדיני התכנון והבניה, אף כי אחת ממטרותיו היא הבטחת קיום דינים אלה. הגם, שככלל החלטה ליתן רישיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה תהיה החלטה בלתי סבירה, עדיין מסור לרשות המקומית שיקול דעת מוגבל ליתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון, וזאת בנסיבות מיוחדות.
במקרים של "חריגות קלות" (כגון: חריגות בנייה בהיקף קטן, או מבנה ישן שלא ניתן לאתר את ההיתר שלו), ככלל ינתן רישיון זמני עד להכשרת הפגם שלפי דיני התכנון והבניה, ככל שמדובר בפגם שניתן להכשירו.
יצויין, כי הנחיית היועמ"ש לממשלה איננה מגדירה מראש מהן החריגות שעשויות להיחשב לעניין זה כ"חריגות קלות", וכל עבירה תיבחן לא רק לפי יסודותיה הפורמליים, אלא גם לפי נסיבות המקרה.
יש להדגיש, כי אין לראות בהנחיית היועץ המשפטי משום "היתר" לחריגות בנייה (גם לא "קלות" שבהן), ואין לראות בה כמתן לגיטימציה לשימוש לרעה בדיני התכנון והבנייה. כמו כן יודגש, כי מתן רישיון עסק, בהתעלם מחריגות בנייה "קלות" כאמור לעיל איננה מהווה חסינות מפני הליכים עתידיים לפי חוק התכנון והבניה, ואיננו מהווה היתר לפי חוק התכנון והבניה. כך, יכול להיווצר מצב שבו בעל עסק יקבל רישיון עסק על אף חריגות הבנייה הקלות, אך ימצא עצמו מואשם בפלילים בשל עבירה על חוק התכנון והבניה בשל אותה עבירה ממש.